Happy New Year!

לא, לא...לפני שאתם מתרגשים וחושבים שזה יהיה יותר מעניין משאר הסיפורים שלי - תתכוננו לאכזבה. אין לי הרבה מה לספר (עדיין) כי חצות זה רק עוד שעה וחצי. אני מתכוון לצאת לפאב הקרוב לביתי לראות איך אוסטרלים חוגגים את סוף השנה האזרחית. אם יהיה מה לספר - אני אעדכן. אה, כן. כמעט שכחתי - קניתי אופניים היום. מצאתי אופניים איכותיות משומשות ב ebay. חבר מהעבודה אמר שזה מחיר מעולה לסוג הזה של אופניים. אז עכשיו אני הבעלים הגאה של אופניים של חברת Giant. אין לי מושג מה זה אומר, אבל נשמע טוב. כדי לקחת אותם הייתי צריך ללכת לפרבר אחר של סידני, רק 6קמ ממני. מכיוון שזה היה יום יפה (או כך זה נראה מחלון החדר הממוזג שלי), החלטתי ללכת\לרוץ את ה 6קמ ואז לרכב חזרה. מצוייד במפה, ארנק ופלאפון התחלתי לרוץ. אחרי קילומטר הסתכלתי במפה, הסתכלתי על הרחובות מסביבי ואז הסתובבתי ורצתי בחזרה (הפעם בכיוון הנכון). אחרי 6קמ, מיוזע וחצי מיובש הגעתי לבית של המוכר. לאחר שהכסף החליף ידיים (כולל 70 דולר לא מתוכננים על קסדה - מסתבר שזה לא חוקי לנסוע ללא קסדה), עליתי על אופניים בפעם הראשונה מזה שלוש עשרה שנים. הצלחתי להרוס את ההילוכים אחרי 50 מטר, ונאלצתי לבדוק מה לעזאזל קרה. אחרי מחקר מאומץ ובהייה בשרשרת הבנתי את הטעות שלי- מסתבר שמרוב עצלנות ניסיתי להוריד הילוך מתחת להילוך הראשון... ה6קמ חזרה היו הרבה יותר קצרים. לפחות הפעם נסעתי בכיוון הנכון. עכשיו אני יושב בחדר שלי, עם כפות ידיים כואבות, צוואר שרוף (מהשמש) ותפוס (מי המציא את תנוחת הרכיבה הזאת???) ושותה כמו מטורף כדי לוודא שאני לא מיובש. אז לא לדאוג! עוד חודש אני אהיה רזה וחטוב מנסיעה יומית לעבודה על אופניים! לילה טוב, ושנה אזרחית טובה!

Sydney pictures from up above!

כמו שהבטחתי: אני על המרפסת בקומה 35 (המראה המסטול בגלל שלא הצלחנו לכוון את המצלמה לקלוט אותי על הרקע הבהיר, ואחרי רבע שעה של נסיונות כמעט נרדמתי)

אותו נוף, הפעם בלי ישראלים בתמונה.

זום דיגיטלי על בית האופרה מלמעלה. מי אמר שהאיכות יורדת?

מזהים את הבניינים מהמטריקס?

אחר הצהריים החזרתי את המכונית לאיוון וישבנו אצלו בחצר. הוא היה מופתע כמוני לראות תוכים מדהימים וצבעוניים על העץ בחצר:

זהו להיום - עדכונים נוספים מחר, כשיכנס סוף השבוע

Xmas Picnic, Xmas party, Xmas on the beach and first time with a tie

שלום לכולם! מצטער על העיכוב, אבל סוף השבוע היה די מתיש. הכל התחיל בפיקניק ביום שישי. מסתבר שלאוסטרלים אין מושג בברביקיו, אבל אל תגלו להם שאמרתי את זה. הם מאד מאד רגישים בעניין. הבשר על ה"מנגל" היה מורכב ברובו מנקניקיות חזיר והיה תפל לחלוטין. כדי לחפר על חוסר הטעם בבשר האוכלים מטביעים אותו בקטשופ ומיונז. חרדל? מה פתאום חרדל?! מי שמע על נקניקיה בחרדל???

גם עם הקטשופ והמיונז הטעם של הנקניקיות לא השתפר בהרבה...כנראה שאין כמו הצוריסוס של מזרע או של מעדני מניה. עם זאת, החבר האירי שלי אמר שיש פה דברים הרבה יותר טובים, אבל לא ראיתי אותם בפיקניק.

בתמונה - אדי, אלון ודויד - שלושת בעלי החברה על המנגל (שניים מתוכם יהודים - מנחשים מי? רמז עבה בהמשך)

מצד שני, לא חסרה שתייה טובה כפי שניתן לראות בתמונה הבאה:

במהלך הפיקניק (שבו השתתפו גם כחמישה ילדים קטנים ושלושה תינוקות) "הופיע" סנטה (אחד מבעלי החברה) וחילק מתנות לכל הילדים (גם היהודים). מזהים את הבוס בתחפושת - הוא היחיד שאיננו יהודי...(הבטחתי רמז)

ובכן, לאחר הפיקניק הקפיצו אותי לבית של איוון (החבר האירי) שלא היה במסיבה, אבל השאיר לי מראש את המפתחות של המכונית שלו כדי שאוכל לשוטט בחג. לאחר נסיעה ארוכה ומורטת עצבים (15 דקות) הצלחתי לחנות בשלום לייד המלון. ביום שבת עברתי מהמלון לדירה המרוהטת שמצאו לי לשבועיים הקרובים (לפני שאצטרך לנסוע לקנברה לשלוש שבועות - רק אחכ אמצא משהוא קבוע). הנסיעה היתה חסרת מאורעות מיוחדים, ואפילו התחלתי להנות ממנה למרות צרחות העוברים והשבים שניסו לסמן לי לעבור לנתיב השמאלי...

ביום ראשון נסעתי לידידה מהעבודה - מישל (עוד אחת מאירלנד) למסיבת חג מולד. אין יותר מדי מה לספר על המסיבה, פגשתי הרבה אנשים ודיברנו. זהו...

אתמול (יום שני) נסעתי לראשונה לחוף. מדובר ב"החוף" עם "ה" הידיעה. זהו חוף בונדי (מתחרז עם יונדאי) האגדי. החוף פשוט מדהים! מדובר במפרץ כמעט סגור, עם גלים גליליים המועדים לגלישה...אני חושב להרשם לביה"ס לגלישה שם...

ובסוף, היום נגמר החופש וחזרתי לעבודה. שלחו אותי לחברת עורכי דין עם משרד בקומה ה36 מעל בניין האופרה. לא לקחתי את המצלמה כי לא ידעתי...מחר אני חוזר ואני מבטיח תמונות נוף מעולות!. לכבוד הלקוח המכובד, החלטתי לחנוך את העניבה המגניבה שסבתא שלי קנתה לי! אני חושב שהתוצאה לא נראית כל כך רעה. מכיוון שקיבלתי תלונות שאני לא שם תמונות שלי, ראו להלן:

בכל מקרה, תמונות נוספות מחר, ומחשבות על קניות בסופרמרקטים בסידני. לילה טוב!

Singapore food, and back to the hotel

טוב, היום אין הרבה מה לספר. אתמול ניסיתי מסעדה סינגפורית נפלאה, ואכלתי נתחי בקר מוקפצים עם פלפל שחור ואורז בצד. היה נפלא!

אז היום חזרתי למלון (vibe) לייד העבודה מכיוון שהדירה לא היתה מתאימה לצרכים שלי. לכן הקדשתי את הבוקר לסריקה של מאגרי הדירות בסידני באינטרנט. אני מתמקד בדירות חדר ושני חדרים באזור המרכז (כדי שלא אצטרך לנסוע הרבה כל בוקר). הקצתי לעצמי תקציב עליון של 350$ לשבוע (1400 לחודש) בתקווה להשיג מקום לשלושה חודשים ואז לשקול מחדש גם את התקציב וגם את המיקום. מסתבר שיש מעט מאד דירות מרוהטות להשכרה, אז המבחר מצומצם.

המשמעות הראשונה של המיקום - אני לא אהיה קרוב לחופים. זה אומר שכדי להגיע לחוף אני אצטרך לקחת אוטובוס של 20 דקות. אבל מצד שני, דירות קרובות לחוף הן פחות טובות ויותר יקרות באופן כללי, ובכלל- ללא רכב נראה לי שעדיף ללכת כל יום לעבודה ולנסוע לחוף באוטובוס מאשר להפך.

בכל מקרה, מחרתיים חג המולד, ומחר עובדים חצי יום ויוצאים לפיקניק של כל החברה. הובטח שיהיה הרבה בשר והרבה בירה...אני אדווח ואפרסם תמונות!

Canbra City and New Appartment

שלום לכולם! ביומיים האחרונים הייתי בבירת אוסטרליה קנברה. אמנם כולם בטוחים שהבירה היא סידני, אבל למעשה קנברה היא היא הבירה. תרתי משמע - לפי הסטיסטיקה, האנשים בקנברה שותים יותר מאשר בכל מקום אחר באוסטרליה מלבד הטרטוריה הצפונית (העיר דארווין).

הסיבה שהייתי שם היא שהייתי צריך לפתור בעיות ללקוח - משרד המכס האוסטרלי. אל תשאלו אילו בעיות - סיפור ארוך ומשעמם. לפעמים זה פשוט לא מובן איך משרדים מסודרים מצליחים ליפול בתחום המחשוב ולעשות את כל הטעויות האפשריות.

מצאתי את קנברה כעיר נחמדה ממש. רק 350,000 תושבים, מלאה פארקים של אקליפטוסים ואגמים מלאכותיים. היא יותר קרובה ל"שטח" - מוקפת יערות ונחלים מכל הכיוונים ובאופן כללי יותר נקייה ופחות הומה.

כשחזרתי לסידני עברתי דירה לבניין של דירות מרוהטות להשכרה. הדירה היא דירת סטודיו וכוללת חדר שינה שהוא גם סלון, מטבח קטן שכולל הכל (מקרר, כיריים, מיקרוגל, מדיח,תנור אפייה וכלי מטבח מכל הסוגים) וכמובן חדר מקלחת עם מכונת כביסה. נראה שהם חשבו על הכל? אז זהו שלא - הדייר הקודם כנראה גנב את הווילונות - כך שקמתי בבוקר עם השמש, וכל השכנים ממול ראו אותי מדדה למקלחת תוך קללות רמות. המכונת כביסה לא כל כך יעילה היות ואין שום מקום לתלות את הבגדים, ולארון היחיד בחדר אין מדפים - רק מקום לתלות את המעילים - כך שאני חי מהמזוודה! אני בהחלט מתכוון לטפל בזה היום.

היום אני אמור לדבר עם הבוס כאן בקשר להצבה הסופית שלי - הם שוקלים להעביר אותי לקנברה, כך ששכירת דירה לטווח ארוך בסידני איננה רעיון מוצלח. אני מקווה שחוסר הוודאות תתפוגג ואוכל לעבור לדירה קבועה ולחבר את עצמי לאינטרנט. בינתיים אני כנראה יכול לקחת כרטיס אלחוטי שיש פה בחברה ומיועד למי שנוסע הרבה ומאפשר להתחבר עם המחשב הנייד מכל מקום באוסטרליה (כמעט).

אני מקווה שעדכונים נוספים בדרך!

Chrismass Party And Driving Lessons

מאיפה להתחיל? חג המולד מתקרב, והמסיבות בעיר פשוט לא מפסיקות. במהלך היום ובצהריים מרכזי הקניות מלאים והרחובות הומי אדם. כולם יוצאים החוצה וקונים קונים קונים. עוד על חגיגת חג המולד שלי בהמשך... שעור נהיגה איוון (חבר אירי מהעבודה) לקח אותי לסיבוב במכונית שלו (מאזדה סטישן ממודל לא מוכר בארץ) כדי לוודא שאני יכול לנהוג. הוא משאיר לי את המכונית לחג, כיוון שהוא יהיה עם החברה שלו ועם ההורים שלה שהגיעו מאירלנד לבקר. אני אקח את המכונית שלו לפני חג המולד בסוף השבוע הקרוב, ואחזיר לו אותה לפני סוף השבוע הבא – כך שיהיה לי איך להסתובב בסידני ולהתרגל לתנועה כך שאוכל להוציא רשיון אוסטרלי בתקווה עוד שבועיים ולהפטר מהרשיון הבין לאומי המעיק (של מי היה הרעיון לעשות מסמך כל כך חשוב בגודל של ספר בינוני???). הדבר הכי מפחיד פה בנהיגה הוא שיש רמזורים שבהם מותר לך לפנות ימינה כאשר לתנועה שמגיעה מולך יש רמזור ירוק גם כן (במונחים ישראלים – פניה שמאלה כשיש ירוק לנתיב הנגדי). מלבד זה השילוט די ברור ומובן. בעיה גדולה היא חנייה. פשוט אין מקומות חנייה חופשיים במרכז העיר – כל מקומות החנייה ללא תשלום הם או לשעתיים או לארבע שעות (איך הם יודעים מתי חנית?) ושאר החניות הם עם מדחן. יש המון מרכזי חניה מרובי קומות. עוד לא בדקתי, אבל אמרו לי שהחניה שם מאד יקרה. אין לי תוכנית לקנות מכונית בינתיים, נראה שאחכה כמה חודשים ואתן לחשבון הבנק להתמלא קצת לפני שאעשה צעד מחייב. עם זאת, טלפון סלולרי מסתמן כחובה כאן. אין כאן את הנוהג לתת טלפון מטעם החברה, והטלפונים עולים כסף, כשיש מעט מאד הצעות כמו שיש בישראל לקבל את הטלפון באשראי ולקבל את הכסף בחזרה בזמן אוויר. לפי מה שהסבירו לי, כל המבצעים האלו לא השתלמו לחברות הסלולר בגלל נדידה תמידית של הלקוחות מחברה לחברה וממכשיר למכשיר. נשמע מוכר? למרבה האכזבה, תקשורת אלחוטית חינם למחשב (WiFi hot spots) אינה זמינה פה כפי שהיא זמינה בישראל. נאמר לי שאולי ב starbucks יש בחינם, אבל בכל מקום אחר זה בתשלום. מצד שני יש הרבה חברות שמציעות חיבור אלחוטי בתשלום, עם המון פרסומות (בין השאר על אוטובוסים) המציעות לאנשים להיות מחוברים בכל מקום. מסיבה מקסיקנית אתמול הייתה מסיבת חג המולד של החברה. כולנו התכנסנו במסעדה מקסיקנית בשש בערב והתחלנו לשתות. בר פתוח על חשבון החברה. רק נכנסנו, וכולם היו עם בירה מקסיקנית ביד אחת ומרגריטה גדולה ביד השניה. לאחר שעה של שיחות על הבר והכרויות עם כל אנשי החברה שהגיעו גם ממלבורן וגם מקנברה, התיישבנו והמלצריות התחילו להגיש. מה הגישו? אלכוהול כמובן! משקה פירות בטעמים שונים, יותר מתוק ממרגריטה, אבל יותר אלכוהול משנגרילה. אכלנו נאצ'וס עד שהתחילו להגיע המתאבנים החמים – טורטיות עם גבינה צהובה מותכת (כמו טוסט) וטאקוס עם שעועית, ועוף מטוגן. אה כן, גם שניצלוני קלאמרי עם רוטב חריף. לא היססתי – כחלק מישי שגי החדש עזרתי לחברים להפטר מהדיונון המציק הזה, תוך שאני נאבק בתחושה הלא נעימה שאני אוכל תמנון. שוב, כמו עם השרימפ, ממש לא התלהבתי מהטעם, ובטח שלא מכמות השמן שהייתה בציפוי. העוף המצופה היה הרבה יותר טעים.

המנות העיקריות הגיעו – פהיטאס של בקר ועוף. מי שלא יודע מה זה פהיטה – מחבת רותחת מלאה בבשר וירקות מוקפצים שמגיעה עם צלחות של תוספות (חסה, גבינה צהובה ושעועית) וטורטיות. כל אחד ממלא את הטורטיה במה שהוא רוצה ואוכל (בישראל לכו לדרום תל אביב למסעדת "בוריטוס" – פהיטה עוף מעולה!). היה נפלא חוץ מהחוסר באבוקדו. מוזר... כל התהליך ארך כשעתיים, עד תשע בערב. בינתיים המקום התמלא בעוד חוגגים, כולל שתי מסיבות (נפרדות) של מסבית רווקים ומסיבת רווקות. בתשע, עומעמו האורות, פונו השולחנות מאוכל והמקום הפך לדיסקוטק\בר עם מוזיקה בעיקר משנות השמונים. כולם שמו סומבררוים גדולים על הראש, רקדו, ולא הפסיקו לשתות. אחרי שראיתי את המחיר של המשקאות הבנתי למה האנשים כל כך חיכו למסיבה – כשהמשקאות על חשבון החברה – העובדים לא מפסיקים לשתות... אישית אני הייתי אחרי שתי מרגריטות, וכוס שנגרילה אחת כשהתחילו הריקודים. אחד הבעלים של החברה (יהודי שהיה שנה בארץ בשנת שירות לפני 12 שנים) ספר לי את הכוסות והחליט שלא שתיתי מספיק ולקח על עצמו להראות לי איך שותים. עם הרבה מאמץ והתנגדות ללחץ החברתי שתיתי רק עוד שלוש כוסות של "קאובוי". אל תשאלו מה היה בכוסות, אני רק יכול להגיד שזה היה מתוק, ושכל כוסית הכילה יותר אלכוהול משני בקבוקי בירה (כך נאמר לי). החברים מאד שתאכזבו והסבירו לי (ואח"כ גם הדגימו) שזו מסורת של חג מולד להגיע לשכרון חושים ולעשות מעצמך צחוק במסיבת חג המולד. מסביב אנשים התחילו לרקוד על הבר (בהנהגת החבר האירי איוון, שעדיין היה צריך לנהוג אחר כך הבייתה ולהשאיר לי את הרכב בחנייה שלו). בין לבין, הבחורה שלא ערכו את מסיבת הרווקים עברה בין הגברים בקהל וביקשה מהם לאכול לה ממתקים מהיד. היה לה צמיד של סוכריות, ואחת מהחברות שלה הסבירה לי (תוך ריקוד לצלילי that’s the way I like it) שזהו מנהג המסמל את היום האחרון שמותר לגברים אחרים "לאכול ממתקים מהיד שלה" (מטאפורה לסקס). כל זאת בזמן שהחברות שלה צבטו בישבנים

של הגברים חסרי המזל שרקדו ליידם.

מנהג נוסף שלא הובהר לי, הוא לעטוף אנשים בניילון. אל תשאלו אותי למה, אבל זה היה נחמד מאד כשאח מהבחורות הנ"ל התעקשה לעטוף גם אותי בניילון, ואז כשהידיים שלי כבולות .... טוב, אתם יכולים לנחש. בשעה 12:30 בלילה המקום נסגר (הייתם מאמינים???) ומי שעדיין היה מסוגל עבר לפאב של מלון קרוב. כמעט ולא נתנו לנו להכנס, מכיוון שזה בניגוד לחוק למכור אלכוהול למי שכבר שיכור!. שני בעלי החברה נעצרו בדלת כשחשדו של שומר הסף שהם שיכורים התעורר כאשר ראה שהם עדיין עם סומבררו. רק לאחר משא ומתן ממושך נתנו לנו להכנס. כשנכנסנו היתה להקה בפאב שניגנה מוזיקה לאטינית קצבית, אבל מייד אח"כ הפסיקו ופינו את המקום למוזיקת ריקודים מודרנית בווליום גבוה. לא נשארתי הרבה שם, מכיוון שבניגוד למסעדה, העישון בפאב מותר והסיגריות עודדו אותי לסגת למקום מבטחים בשתיים בלילה.הדרך למלון הייתה מעט מפחידה כשהבנתי שכמעט כל המכוניות מסביב נהוגות על ידי נהגים שיכורים באותן הרמות ששאר העובדים בחברה היו. אני רק מקווה שהחברים מהמשרד זכרו שהתוכנית הייתה להשאר במלון ולא לחזור הבייתה באותו ערב. סוף מעשה לקום היום בבוקר לא היה כל כך נורא, למרות שהעיניים שלי שיקפו את כמות האלכוהול ששתיתי. אמנם מעט יחסית לשאר האנשים במשרד, אבל מצד שני – אני לא רגיל. כדי להתעורר ירדתי לחדר האוכל של המלון ושילמתי על ארוחת בוקר של חביתה ובייקון, עם טוסט בדבש ומיץ תפוזים... כדי להוריד את כל זה יצאתי לטיול רגלי – מהמלון עד לבניין האופרה, ואז דרך הגנים הבוטניים הנפלאים בחזרה לסייסטה.

מחר אני טס לקנברה, עיר הבירה של אוסטרליה כדי לעבוד עם משרדי המכס האוסטרלי שם (טיסה של שעה). אני אחזור מחרתיים בערב, ועד אז לא סביר שיהיו עדכונים במצב – אז להתראות!

Hebrew, Health Insurance, Prawns and Drinks

חדשות טובות, - לבסוף התקנתי מקלדת עברית, ועכשיו אני יכול לעדכן אותכם בשפת האם (מזל שאני מקליד עיוור - לא צריך מדבקות על המקלדת עצמה).

אתמול היה עוד יום מעניין. הלכתי להצטרף לביטוח הבריאות וגיליתי שאני לא זכאי מכיוון שאני לא תושב קבע, אלא רק זמני. המשמעות - צריך ביטוח בריאות פרטי. זה כנראה לא כל כך נורא, משום שהביטוח הממשלתי לוקח 1% מהמשכורת השנתית, וביטוח פרטי בסיסי יכול להשתלם. אני אבדוק בימים הקרובים.

אתמול היה מפגש מתכנתים\יועצים של מיקרוסופט בנושא Sharepoint (ביוזמת החברה שאני עובד בה שמנהלת את הפורומים הטכנולוגים של מיקרוסופט פה). המפגש היה במועדון לילה\באר שנמצא ממש מתחת למשרדים שלי. האוכל והמשקאות על חשבון מיקרוסופט, ולכן כולם השתכרו וזללו. מצאתי את עצמי יושב מול צלחת של שרימפס עם אבוקדו (סגנון סושי) והחלטתי שאני צריך להתגבר על הסלידה ולהכריח את עצמי להתרגל למאכל הלאומי. עם הרבה עידוד מהחברים מסביב עשיתי את זה ואכלתי את כל המנה. הלוואי והייתי יכול להגיד שזה היה טעים, או שזה היה איום ונורא. האמת - פשוט לא היה לזה טעם. הבעיה היא לא הטעם, אלא הידיעה שאני אוכל את ה"דבר" הזה. אבל אחרי שאכלתי את הראשון אתמול, אני אנסה להמשיך ולאכול אותם בעתיד. אולי מתישהוא אתרגל, ואולי גם אהנה. דגים הם עדיין מחוץ לתחום אני חושש.

הוזמנתי למסיבת חג מולד שמישהיא בעבודה עושה כל שנה למכרים שלה שהם בודדים באוסטרליה (כמוני). לפי הסיפורים זה נשמע שאותם "יתומים" (כפי שהיא קוראת להם) מבלים יותר טוב מאלו שנתקעים עם המשפחה. התוכנית - ברביקיו בבית שלה ליד הים. מכיוון שהיא אלרגית למאכלי ים, הובטח לי שיהיה הרבה בשר...

בנוסף על זה יש כמובן את חגיגת חג המולד של החברה בשבת (6 בערב עד 12 בערב, כשיודעים איפה מתחילים, אבל לא יודעים איפה זה יגמר. יש גם סיפורים על עובדים עם נטייה להביך את עצמם כל שנה על ידי שתייה מרובה.) שלפניו אני אעבור "שעורי נהיגה" על ידי חבר מהעבודה שיעשה איתי סיבוב באוטו שלו ואח"כ ישאיר לי אותו עד יום שלישי.

ואם זה לא מספיק, בסוף השבוע הבא יש את פיקניק חג המולד של החברה. שוב אותו סיפור...אלכוהול וברביקיו.

בחג המולד עצמו יש כמובן חופש, שלאחריו אני לוקח עוד חופש (בלית בררה- המשרד יהיה סגור כי כולם לוקחים חופש)

היום אני מתכוון ללכת לחפש מצלמה. הבעיה היא שהחנויות נסגרות ב 17:00 שזו גם השעה שמסיימים עבודה פה.

Beer naming, and Asian food

Well, second day here and so many things to tell. Yesterday the guys took me to a vegetarian Chinese place in Hyde park, which had the best Chinese cooking I have ever had. Don't ask me what it was - I couldn't understand a word the waitress said. It was all vegetables wrapped in a sticky film. For dessert I had a Chinese doughnut. This morning I went for a jog in Hyde park and the botanic gardens. I ran all the way to the harbor and along it until I saw the opera house. Fantastic view. We also had lunch at the Hyde park, sitting on the grass. At work today everyone were excited about the bottling time. Some people here started a brewery in the server room where the air conditioning broke down and all the servers heat up the room making it a perfect environment for making beer. Bottling day means we took the beer out of the fermentation tank and into bottles with small sugar cubes (so that the yeast continue fermenting with no air - making gas instead of alcohol). We had a celebration for this, drinking store bought beer (James Boag's Premium beer) and eating pizza (domino's - pepperoni, chicken and bacon) I am currently staying in the Vibe hotel in downtown Sydney - 4 minutes walk from the office and from Hyde park. Its a nice place (for a hotel), but I cant wait to have a place of my own. Meantime its nice to have someone to clean up the room after me, but food here costs so much that I am looking forward to cooking for myself (although I didn't check the prices in grocery stores...There aren't any here down town) Right now everyone is arguing about the name we will name this batch of beer. Funny and smart names are sought, and being that we are a computer company, names with technical implications are welcome. Any ideas?

Arrived!

The Sagi has landed!

This is my first day in the land of Oz, and I am starting to realize that I am not in Kansas anymore. On the other (happy) end, I didnt bring the "little" dog with me, so I guess there shouldnt be a repetition of Dorothty's adventures. At least I havent seen any witches yet...

The flight was nice. From Tel-Aviv to bangkok I sat with a very nice couple from Singapor. Talking with them made the flight pleasanter than it could have been, having just left my familiy behind in the airport, not knowing when we will meet again. We chatted all through the flight (except when we slept), and they advised me on many things. What great people there are in the world. We exchanged email adresses in hope that I could come to Singapore one time (they have contacts in Australia...they dont need me for it).
The El-Al flight was nice, if a bit cramped in the leg area. I hate sleeping with nothing to lean against, and I didnt have a window seat. But the entertainment facilities that El-Al gives in the tourist class is superb, and the food is a definite improvement from the last times I was in El-Al flights.

I chickened out of buying a camera in bangkok, so no pictures from today. Sorry. I will check the prices here, and when I see how I'm doing financialy I'll buy one. promise.

The Thai flight to sydney was also ok, I slept most of the way, mostly because unlike El-Al they believe only business and first class should have personal video screens. Also, I have already seen the in-flight movie. The food however was much better than the El-Al food, but I guess thats just because I am still considering pork a luxary. Give me a month or two here in OZ and I'll look down on the pork dinners in Thai.

The office seems great! all yellow and full of nice people. I will probably start remembering thier names in two or three weeks.

I opened a bank account today. Guess what? no fees! thats right, you can open a bank account and they dont charge you money! they dont charge monthly fees, and they give you 6 free ATM actions a month. On the other hand, you dont get a premium for the money you deposit. other types of accounts give you 5% for money in the account, and I can open one in the future and transfer money from one account to the other. Hear that Discount,Poalim and Leomi???

Tomorrow I'll take some documents from the bank and get them to the medicare and thus will get medical insurance. I'll check what that covers. With medicare, I'll be able to fill my tax forms, thereby allowing me to complete my superannuation forms. confused? dont be. I have help from our wonderfull HR Manager Antoinette Lawlor, and she tells me not to worry - so why should you? Anyway, we are off to lunch now. Some vegitarian chinese food place. I will tell you how it was in a few days after I get to get a sample of other places.

Farewell! Visa is in, I am on my way!

Hebrew to follow English I have (finally) completed the process and got the Visa and work permit. I am moving to Australia for the next few years, and will be working at Unique World in Sydney as a consultant. Don’t waste time trying to contact me on my cell phone (which will be inactive from now on). Don’t leave messages there, and if you do, don’t be insulted when I don’t return your calls. The only way to contact me will be through my email address, which also happens to be my MSN messenger & Skype address. I will not write the address here (to avoid spam), so if you want to contact me and dont have my address, use the comments to tell me you are looking for me. I don’t know yet if I can commit to updating this blog. I promise to try. Have a look every now and then when you are bored… You are all invited to email me, and keep in touch, and if you happen to be in Sydney, give me a call. I’ll light up the barbeque. Yours truly, Ishai Sagi

סיימתי את תהליך קבלת הויזה לאוסטרליה, ומסוף השבוע הקרוב לא אהיה בארץ למספר שנים. אני אעבוד בחברה בשם Unique World בסידני כיועץ. רציתי שתדעו כדי שלא תבזבזו זמן וכסף בנסיונות שווא להתקשר לסלולרי שלי שינותק למעשה. אל תשאירו לי הודעות בסלולרי, ואם אתם כן תשאירו, אל תעלבו שאני לא מחזיר צלצול. הדרך היחידה ליצור איתי קשר מעכשיו היא דרך כתובת זו. הכתובת הזו משמשת אותי גם ל MSN messenger ול Skype. תזכרו את זה, מעכשיו אני לכל מטרה! אני בכוונה לא כותב את הכתובת פה כדי להמנע מ spam. אם אתם רוצים ליצור איתי קשר ואין לכם את הכתובת, השתמשו בהערות בבלוג זה. אין לי מושג אם אצליח להתמיד ולעדכן את הבלוג. אני אנסה. נסו מדי פעם לראות אם יש משהוא חדש כשמשעמם לכם. אתם כמובן מוזמנים לשלוח לי דואר ולשמור על קשר. ואם אתם במקרה בסידני, תודיעו מראש, ואני אדליק את המנגל. שלכם, ישי שגי.

Sagi in Australia Blog is online!

Hello! In the very near future I will begin filling this blog with information. Hold on!