Grand Canyon

לא, לא טסתי לאמריקה - אני עדיין באוסטרליה, ובסופש האחרון היה Australia Day שבו היו כל מני חגיגות וארועים (מיקרוסופט וגוגל צילמו הכל ממטוסים ולווינים - אם תחפשו תמצאו).
לכבוד ה"חג" יצאתי לסידני לבקר את פרננדו ושרית שוב, כשבתוכנית טיול אוסטרלי למקום שרוב האוסטרליה בעצמם לא מכירים.
הקניון הגדול בהרים הכחולים הוא ממש גדול. ממש. גדול. זה נראה כמו כל התמונות של אריזונה, אבל עם אקליפטוסים. המקום נמצא רק שעה וחצי נסיעה מסידני, בלב ההרים הכחולים שבהם רכבתי על האופניים לפני שנה (זוכרים?). הסיבה שרוב האוסטרלים לא מכירים את המקום היא שרבע שעה נסיעה לפני הקניון, יש בצד השני של הכביש אתרי תיירות מפורסמים אחרים (בקרוב!)

הקניון עצמו מדהים:


יש גם מפל מיים עצום:


לטאות (דרקון מיים מזרחי):

יש לנו עוד תמונה של הלטאה, אבל מטושטשת לגמרי. פרננדו התקרב אליה והיא התקיפה אותו והוא ברח וצילם. מעניין אם הן רעילות.

עוד לטאות:


כל המסלול הליכה שהלכנו נראה בערך ככה:


פרננדו ניסה ללמד אותי ואת שרית איך לצלם, אז ישבנו והסתכלנו על המצלמה שלו במשך חצי שעה:


הגענו למקום שבו יש מפל פוטניאלי. יש זירזוף קליל של מיים מלמעלה (כ 15 מטר) והטיפות נופלות לאט לאט ונסחספות ברוח. אני עמדתי על הסלעים כמו אדיוט ושיחקתי איתן תופסת (אני ניסיתי לתפוס אותן). אי פעם ראיתם טיפת מיים קטנטנה נופלת 15 מטר? והרוח סוחפת אותה לצדדים עד שהיא נופלת לידך. ממש יפה. ביקשתי מפרננדו שיצלם את הטיפות עם המצלמה הטובה שלו, אבל הוא לא הצליח.


טוב, זהו. סך הכל טיול במקום יפה מאד, ואני יודע שאני רוצה לראות את שאר המפלים המפורסמים באזור.
ידעתם שהמתיישבים האוסטרלים לא הצליחו לעבור את ההרים הכחולים במשך כמעט מאה שנה? רוב המשלחות או נעלמו או חזרו מיואשים. עד שיום אחד משלחת אחת הצליחה לעבור, חזרה מהר לסידני ודיווחה שהיא פרצה את הדרך לצפון!
מיהרו כולם ותוך שנתיים בנו כביש שעובר בהרים, רק כדי לגלות בצד השני המוני פרות וכבשים.
מכיוון שהפרות והכבשים היחידים שהיו באוסטרליה הגיעו מסידני גם הם, המסקנה היחידה היא שבעלי החיים פשוט הלכו מסביב להרים ולא דרכם. נשאלת השאלה - מדוע בני האדם לא חשבו על זה?

Movie Recommendation

שלום,
היום היתי עם חבר בסרט שהרשים אותי כל כך שאני חייב לספר לכם. הסרט "Laberinto del Fauno" מהבמאי המקסיקני Guillermo del Toro היה פשוט מושלם. אזהרה - בסרט יש אלימות רבה ולא מומלץ לאנשים רגישים. אבל אם תוכלו להתגבר על קצת עצמות שבורות, רוצו לראות את יצירת המופת המופלאה הזאת.
הסיפור הוא על ילדה ספרדייה שנקלעת לאמצע מלחמת אזרחים בספרד שאחרי מלחמת העולם השניה, בין הפאשיסטים לקומוניסטים. הילדה מוצאת מקלט באסקפיזם - סיפורי פייות, בעוד שאביה החורג - קצין בממשל הפאסיסטי (מאד סטייל נאצי) מנסה להפיל את המרד הקומוניסטי. הסיפור מסתבך קצת, עם ספק הזיות ספק מציאות של סיפור מעשיות של הילדה במקביל למעשים הנוראים שקורים סביבה.
הסרט כולו בספרדית, והשחקנים נפלאים, צילומים מדהימים ואפקטים מיוחדים שמראים שלא צריכים להיות בהוליווד כדי לעשות קסמים.
בגלל האופי האלים של הסרט אני לא חושב שיראו אותו באולמות קולנוע רגילים, פה בקנברה יש אולם קולנוע של סירטי איכות, ולסרט הזה מגיע כבוד. אני מקווה שתצא הוצאה מיוחדת ב DVD.
אז מי שאוהב קצת פנטזיה מעורבבת בסיפור אנושי נוגע, ולא אכפת לו אם הסיפור הוא לא סיפור הוליוודי מצופה סוכר - רוצו לראות. ומומלץ בקולנוע, כי עושר הקול, והחוויה חשובים פה.
אניע יכול לנתח יותר מה שקורה בסרט, אבל זה רק יהרוס לכם. מקווה שתקחו את עצתי, אבל ראו הוזהרתם - לא לבעלי לב חלש.

One more Australian Story

אני ממשיך במנהג של סיפור אוסטרלי לפני השינה.
והפעם - האבוריג'נים. זה מאד רלוונטי כי בשבוע הבא מגיע אלי למשרד מתלמד אבוריג'ני ובפעם הראשונה ייצא לי להתוודע למישהוא שהוא ממש יליד אוסטרליה.
אבל כאן הבעיה- האם האבוריג'נים הם ילידי אוסטרליה?

בניגוד לשאר היבשות, במליוני השנים שבהם האדם התפתח, לא הייתה אוסטרליה מחוברת לאף יבשת אחרת. אמריקה היתה מחוברת לאירופה דרך הגשר היבשתי בצפון, והתאוריה היא שהאינדיאנים הגיעו בהליכה (או עם סירות קטנות) ואלו שנשארו בצפון הפכו לאסקימוסים.

אבל אוסטרליה תמיד הייתה מנותקת.

אז אולי הם התפתחו פה במקביל? ממש לא. קודם כל, הסיכויים שזה ייקרה הם קטנים מאד, אבל יתרה מזאת - אין באוסטרליה קופים. לא היה להם ממה להתפתח. המשמעות - הם הגיעו ממקום אחר.

המקום היחידי הסביר הוא מצפון - דרך האיים האינדונזים. זה לגמרי אפשרי באמצעות רפסודה לשוט כמה ימים (באחת מהאזורים הכי פרועים בים. מונסונים, טייפונים, גלי ענק - וזה לפני שדיברנו על הסכנות הביולוגיות) ולהגיע לחוף הצפוני של אוסטרליה (חום אימים, חול ויובש, נחשים, תניני מיים מלוחים בנהרות, עכבישים ומה לא). אז מי יעשה מסלול כזה? ועוד עם משפחות שלמות?

אז נניח שאיך שהוא הגיעו כמה עשרות גברים ונשים על רפסודה מהאיים הצפוניים לצפון אוסטרליה. ונניח שהם שרדו. אבל המשמעות של זה היא שאבות אבותיהם היו אולי הנווטים הימיים הגדולים בהיסטוריה (אם המסע היה מכוון). מדובר על לפני 40 עד 60 אלף שנה.
קלטתם? ארבעים עד שישים אלף שנים!
כבר אז לאנשים האלו היתה דרך לחצות ים מטורף בשייט של כמה ימים. ולא אחד או שניים (נגיד דייג ואשתו שנסחפו עם הזרם), לפחות כמה עשרות (שזאת ההערכה של המינימום שנדרש כדי לאכלס את היבשת).

ועם מה שחיכה להם פה באוסטרליה, עוד יותר מוזר שהם לא נכנסו חזרה למיים והתחילו לשחות בחזרה (אלא אם הם הגיעו מקומודו. אני לא חושב שיש מקום יותר מפחיד לגור בו מקומודו עם כל הדרקונים).
אז תחשבו על זה.

Australian Stories (number 2)

אז קודם כל חדשות טובות - הישראלית שלנו בטניס (שחר פאר) ניצחה עוד משחק באלפות כאן במלבורן, ועולה לסיבוב הבא.
זוכרים שסיפרתי שעכשיו כל יום מעל 35 מעלות? אז היום היה 38 מעלות כל היום, ובערב - גשם. בדיוק אותו הדבר קרה אתמול - 7 בערב גשם. תראו:

לא סתם גשם...זלעפות.
בכל מקרה, החלטתי לספר עוד סיפור אוסטרלי קטן לפני השינה (שלי):
הפעם - קנברה.
המילה קנברה כנראה משמעותה "מקום מפגש" באבוריג'נית. במקור הייתה כאן חווה לפני מאה ועשרים שנה, וחוץ מזה כלום. התחילה מאה חדשה, בא היום ואוסטרליה הפכה למדינה עצמאית (1901) ולא קולוניה של אנגליה, ולאחר תום החגיגות (וההנג-אובר) החלו הפוליטיקאים האוסטרלים לעשות מה שהם הכי אוהבים לעשות - להתווכח.
הוויכוח כמובן - איפה תהיה עיר הבירה של המדינה? בסידני אמרו "אנחנו!" כי סידני הייתה העיר הראשונה. במלבורן אמרו "אנחנו" כי היא הייתה העיר הגדולה והעשירה (על המהפך בין מלבורן לסידני בימים הקרובים). את אדלייד פרת' ובריסביין אף אחד לא שאל. אז מה עושים? אחרי שמונה שנים של וויכוחים נבחר המקום שעליו ישבה החווה הקטנה קנברה, כי היא הייתה בין שלושת הערים הגדולות (אבל קרובה יותר לסידני) והוקמה מדינה פדראלית (המממ...איך אומרים state בעברית? מה ההבדל בין מדינת ניו יורק למדינת ארה"ב?) שהורכבה משטחים של ניו-סאות' ווילס וויקטוריה.
וזהו? מה פתאום! עכשיו אפשר להתווכח איך יקראו לעיר הבירה.
אחד הציעה "שייקספיריה", אחר אמר "מיולה" אחר - "וויטוולגולד", "אמו" "אקליפסוטיה" ואפילו "סידמלאדפרבריסהו" (ההברות הראשונות של כל ערי הבירה של המדינות הפדראליות), "אופוסום", "גלאדסטון" "ת'ירסטיוויל" (עיר הצמאון), קוקה-בורה, קרומוול ו...ויקטוריה דפנדר דפנדר (למה דפנדר פעמיים?). אחרי שנה של וויכוחים, השם קנברה זכה בבררת מחדל אחרי שלוש שנים של וויכוחים.
אתם חושבים ששם זה נגמר? ממש לא - עוד צריך לבנות את העיר באמצע שום-מקום. וזה אומר לבחור תוכנית עיר וזה אומר לצאת למכרז וזה אומר לבחור תוכנית מקרב ההצעות. את הבנייה התחילו ב 1920 (עשרים שנה אחרי שהתחילו להתווכח)
לקצר את הסיפור- התוכנית שנבחרה הציעה שקנברה תהיה למעשה פארק עם עיר (בעוד שאר ערי אוסטרליה הם ערים עם פארקים). אין עוד עיר בעולם שבה יש כלכך הרבה מטרים מרובעים של פארקים לכל תושב. זו הסיבה שקניתי מכונית - זאת עיר בסדר גודל של נס ציונה (300,000 תושבים) אבל בגודל של כל גוש דן. בין פרבר לפרבר משתרעים פארקים ושמורות טבע ושדות ואגמים מלאכותיים - הכל מתוכנן בקפידה בתוכנית מתאר מ 1918. כאן אני גר.

זהו, אני אלך לישון - מחר יום שישי ומגיעים חברים לבקר.

*רוב המידע נלקח ותורגם מספרו של ביל ברייסון "down under"

Hot In Australia

שוב שלום,
סוף סוף המזג אויר עבר לתצורה קייצית פה בקנברה. הטמפרטורות בסביבות ה 35 מעלות כל הזמן, ובחדשות רק מדברים על כמה חם לטניסאים במלבורן, שם 40 מעלות בצל.
האמת, שהימים האחרונים הם פשוט כמו יולי-אוגוסט בארץ, אלא שכל כמה ימים פתאום יש עננים, ברקים (ושרפות) וממטרי גשם.
למעשה, ירד פה יותר גשם מאז שהתחיל הקיץ מכל מה שראיתי פה בחורף!
בעבודה כולם מתכנסים כל שעה לראות מה חדש בטורניר הטניס, וגם אני מתעניין בשלום הספורטאים הישראלים.
חוץ מזה הכל כרגיל - משחק בימי חמישי כדורגל עם האנשים בעבודה. שבוע שעבר נפלתי קשה על היד והיא עדיין כואבת, אבל זה לא מפריע יותר מדי.
כנראה שבפברואר אני אבקר שוב את החברים בסידני, להעביר הדרכות ולהרצות בפגישה במשרדים של מיקרוסופט סידני...
אה - בעוד שבוע בערך יהיה יום אוסטרליה (ראו את מה שכתבתי לפני שנה) ולכבוד המאורע אני אכתוב לכם קצת על ההיסטוריה של היבשת\מדינה הזו (הידעתם? אוסטרליה היא היבשת היחידה שהיא גם מדינה ולהיפך!). רוצים דוגמא? הנה משהוא שלא יכול לקרות בארצות אחרות - בשנות השבעים או השישים (אני לא ממש זוכר - אני אבדוק) האוסטרלים איבדו את ראש הממשלה שלהם.
נכון שזה נשמע מוזר? האדם המכובד התהלך לו על החוף בדרום אוסטרליה ליד מלבורן, החליט להכנס לים, ומאז לא נודעו עקבותיו. הוא כנראה הפך חלק משרשרת המזון. ומה שהכי מוזר הוא למה הוא נכנס דווקא שם, כשחצי שנה לפני כן הוא כמעט טבע בדיוק באותה נקודה...
אז אני מכין את הסיפורים האוסטרלים - אתם תשמרו על עצמכם ואל תדאגו לי - אני לא נכנס לים.

More zoo pictures

פרננדו סוף סוף הואיל לשלוח לי את התמונות שהמצלמה המדהימה שלו צילמה בגן החיות, אז הנה אני מפרסם לכם:

פשוט חמודה


אותה כבר ראיתם, אבל לא בחדות כזו.


בונגו אפריקאי. נראה טעים.


וולאבי - זן קטן של קנגרו. בניגוד לקנגרו שרואים פה בקנברה, הוואלבי קטן ולא מסוכן. בגן חיות אפשר פשוט ללכת לידם (מה שמפחיד הוא שיחד איתם נמצאים האמויים - בנות יענה קטנות עם מבט מרושע)


וזה קנגרו. אני לא התלהבתי כמו פרננדו ושרית. לי יש כאלה מחוץ לחלון בבית.


היונה הכי צבעונית שראיתי בחיים שלי. זה כאילו שהיא התחפשה לתוכי.


זה הוומבט (wombat) שבניגוד לשמו אינו סוג של עטלף. הוא כמו עכבר ענק וחמוד, מאד ביישן, ובדומה לקואלות ישן 18 שעות ביממה כדי לעכל את האוכל שלו. סיפור מצחיק - נסעתי עד לסידני רק כדי לראות את הוומבט המפורסם והביישן, ובדרך חזרה ראיתי 5 על הכביש.
אבל ה 5 האלו לא נחשבים. הם כולם היו מתים


חתול מים. לא הבנתי בדיוק מה מבדיל אותו מחתול רגיל, אבל זה איך שהוא קשור למים. תראו איך הוא מסתכל על המים - נראה לי שהוא מחפש דגים.


וזה חתול אחר.

Pavlova for Breakfast

short post - we are now about to have a "pavlova" for morning tea.

Definitions:

• Morning Tea - its like "brunch" - people eat a meal at around 10:00-11:00, usually cheese, cabanos, buns and all kind of dips and chips.
• Pavlova - an Australian dessert, made from marange (the bottom and the side), whipped cream (inside) and all kind of fruits (above):
  
  

New year hailstorm

למי שתהה למה אין סיפורים מלהיבים על מה שעשיתי בלילה האחרון של השנה, תציצו בסיפור החדשות הזה. מדהים - רק חזרתי לקנברה מסידני, ועדיין היה חם (26 מעלות) אבל באופק ראיתי עננים שחורים וברקים מכים בגבעות. שעתיים אחר כך התחיל המבול.
את הברד לא ראיתי, אבל אולי בגלל שפשוט לא היה אפשר לראות כלום מהחלון! ניסיתי לצלם לכם תמונה, אבל יצא רק אפור.
מצאתי תמונה של מישהוא אחר שעובד בקנברה וצילם:

אז עכשיו אתם יודעים.