Sagi In Australia: 2009

למי שלא יודע, כאן מקבלים יומיים חופשה בחג הפסחא - אחד ביום שישי ואחד ביום שני כך שנוצר סוף שבוע ארוך מאד של 4 ימים. כדי לנצל את סוף השבוע הזה במלוא המרץ, יצאנו אני ואניה לטיול במערב אוסטרליה - המקום בו אניה גדלה. לפי וויקיפדיה, מדינת מערב אוסטרליה מהווה שליש מכל אוטרליה בגודלה - ענק! רק חבל שהרוב מדבר שומם. יש בה 2 מליון אנשים, מהם 85% גרים על רצועת החוף של האוקינוס ההודי במערב - רוב השטח פשוט ריק! האנשים במערב אוסטרליה עשו ועושים את הונם ממכרות. הם כורים הכל - מפחם ועד יהלומים, זהב ואחרים. זה הביא את המדינה להיות העשירה ביותר באוסטרליה (מה שמביא אותם להתלונן שהמיסים שלהם בונים גשרים ובנייני אופרה בסידני, ולהם לא נותנים כלום).
הנה מפה של האתרים שאני אתאר:
View Perth Holiday Easter 2009 in a larger map
הבירה - פרת' - שם נחתנו ביום ראשון בלילה, נסענו למלון והלכנו לישון. שם גרים רוב האנשים במדינה - 1.5 מליון איש. הנה תמונה של העיר שצילמתי מהפארק שעל גבעה מעל העיר:

בבוקר יום שני (עדיין חג - הכל סגור) לקחנו רכבת לפרימנטל - עיירת נמל שממנה יוצאים כל האוניות עם הסחורות. שם תפסנו מעבורת לאי בשם Rottnest - מקום שההולנדים שגילו אותו קראו לו "אי העכברושים" כי הם חשבו שהמקום היה מלא עכברושים גדולים. הם טעו. החיות שהם ראו לא היו עכברושים - אלא סוג של וולאבי קטן וחמוד בשם "קוואקה" (Quokka). החמודים האלו לא נמצאים באף מקום אחר בעולם - רק על האי הקטן הזה שאפשר לנסוע סביבו באופניים ב 8 שעות.
בתמונה, קוואקה חמוד

הקוואקה מאד חברותי ולא כלכך מפחד מאנשים - מה שכמעט גרם להכחדותו כשהאי שימש כבית כלא לאבוריג'ינים לפני מאה שנה. אבל מאז שנסגר בית הכלא והאי הפך לשמורת טבע, הם חזרו להתרבות ולמרות שבאופן כללי הם פחדנים, הם עדיין לא מפחדים ממראה אדם. בעייה קטנה - אין הרבה מיים. בצורת עכשיו באוסטרליה, ובמערב אוסטרליה במיוחד. הקוואקה מאד צמא, ולכן הם נכנסים לישוב על האי ושותים מהצינורות וכל הבתים מקימים גדרות מסכיב להם (לא עוזר - הם מאד טובים בלהכנס למקומות). בתמונה הבאה זה אני מפתה קוואקה לשתות מיים מהיד שלי.

טיילנו מסביב לאי - ברגל ובאופניים (יש השכרה). החופים מדהימים ביופיים, ויש אפילו 2 מגדלי אור. המקום שימש כעמדת תותחנים במלחמת העולם השנייה - ואפשר לראות את התותחים ואת מסילת הרכבת שבנו כדי להעביר תחמושת את העמדות בקצוות האי. אפשר אפילו לנסוע ברכבת - ולהגיע בלי להזיע לחופים המדהימים.
בתמונה - אניה יורדת לחוף מקסים.

בתמונה - בריכה טבעית

בתמונה - אחד ממגדלי האור

גם הציפורים פה כרגיל מושכים את המצלמה שלי. בתמונה- שחף מעוצבן (על שחף אחר)

בתמונה - טווס על הגדר (היו הרבה קטנים גם - אבל אין לי תמונה טובה שלהם)

בתמונה - אני עם המגדלאור השני ברקע

בסוף היום חזרנו לפרימנטל, שם אכלנו במבשלת שיכר בשם "יצורים קטנים" (Little Creatures) שעושה בירה טובה (כך אומרים לי שוטי הבירה) ואוכל מצויין (כל שוטה ושותה יכול להעיד). חזרנו לפרת' - לא ברכבת כי היתה תקלה בחשמל - אז נאלצנו לחכות כשעה לאוטובוס, שהיה עמוס בנוסעי רכבת מאוחזבים ועמדנו במשך שעה בפקקים עד שהגענו לתחנת רכבת אחרת ושם עלינו על הרכבת חזרה לפרת. למחרת, יצאנו מוקדם לאסוף את הרכב מחברת ההשכרה (טויוטה קורולה האצ'-בק) ונסענו אל הגבעה מעל העיר שם נמצא "פארק המלך". משם אפשר לראות את כל העיר ואפילו עץ באובב שהובא מהצפון.

אחר כך יצאנו מהעיר והמשכנו דרומה למקום בשם "Penguin Island". האי הוא בערך מאתיים מטר מהחוף - אז אפשר לשחות אליו או פשוט לקחת את המעבורת. בכל מקרה, צריך לשלם על הכניסה. מה שמיוחד באי הוא שהאי משמש קן לחמולה של פינגווינים (לכן השם) מהמין "פינגווין קטן". הפינגיווינים אוכלים כל היום - אז הם שוחים בים וקשה לראות אותם, אבל תיירים יכולים פשוט להכנס לבקתה ולראות את הפינגווינים שגרים שם ומטופלים על ידי המתנדבים. אלו פינגווינים שהתייתמו בגיל צעיר או נפצעו ולא השתקמו מספיק לשחרר אותם.
בתמונה - פינגווין קטן

אחרי שראינו את הפינגווינים אוכלים ארוחת צהריים, ירדנו לחוף וישבנו על הדשא - חיכינו שיתחמם קצת (היה בערך 25 מעלות) כשחיכינו הסתכלו עלינו בעניין כמה לטאות, וציפורים קטנות (כמו שלווים) - רק במקרה שיש לנו אוכל.

פתאום שמעתי מהחוף קולות של מישהוא קופץ במים. הרמתי את הראש ולא האמנתי למראה עיני - דולפין גדול ויפה רודף אחרי דגים. הדולפין לא היה זה שקפץ, אלו היו הדגים שברחו ממנו. הדולפין שיחק איתם - רודף אחריהם אבל לא אוכל. מיד שמתי עלי את הסנפירים שלי ורצתי למיים - שם שחיתי עם הדולפין עד שהוא השתעמם והלך למקום אחר. אחרי שיצאתי מהמים הוא חזר כמה פעמים וצילמתי את התמונה הזו:

בערב, כשהתחלנו לחזור למעבורת השקנאים שגרים על האי יצאו בהמוניהם לדוג את ארוחת הערב שלהם. היו שם מאות!

משם המכנו דרומה ואחרי 3 שעות נסיעה הגענו לעיירה בשם דנסבורו. בדרך עצרנו בעיירה אחרת בשם בסלטון שם אפשר לראות את המזח עץ הארוך ביותר בעולם (או לפחות כך אומר השלט). בתמונה - המזח בשעת שקיעה.

המשכנו משם לדנסבורו- שם ישנו. בבוקר קמנו ויצאנו להרפתקה חדשה - צלילה לספינת המלחמה "הברבור". הברבור הוטבעה כדי להיות אתר צלילה, וזאת ספינה ענקית - 70 מטר באורך! מדהים - צללתי לתוך הספינה ומסביב לה וצילמתי תמונות - אבל לא יצאו הרבה. הנה תמונה שלי:

אם אתם רוצים לראות עוד תמונות - האלבום בקישור הזה. בבוקר המשכנו דרומה עד שהגענו למרגרט ריוור - המקום בו בילינו את שלושת הימים האחרונים בחופשה. האזור שם הוא אזור של יקבים - מאות יקבים, גדולים וקטנים וכולם מייצרים יין חמישה כוכבים. ולא רק יין! גבינה משובחת, ריבות ואוכל טוב. אפשר להצטרף שם לאוטובוס שעובר בין כל הייקבים ופשוט לטעום כל היום. אפשר גם לנסוע ברכב שלך - ואם טעמת יותר מדי יש שירות מוניות מיוחד שיבוא לאסוף אותך, ואת הרכב שלך ויביאו את שניכם בשלום לצימר. כשהיינו שם היה גם את פסטיבל היין השנתי - אז היה הרבה מה לראות ולעשות בעיירה. ביום הראשון נשארנו בעיירה ואכלנו טוב וראינו את החופים המדהימים. ביום השני נסענו סביב - וראינו את מה שאפשר לראות באזור. התחלנו במערת נטיפים ענקית (יש הרבה כאלו שם):

המשכנו משם למבוך קטן - פשוט גינה מקסימה עם מבוך. אז ירדנו דרומה לנקודה הכי דרום מערבית באוסטרליה - כף לווין (Leeuwin) שם יש עוד מגדלור ונוף מדהים.

המלצות למטייל במרגרט ריוור - היינות הכי טובים שאנחנו מצאנו הם ב meadery (יין עשוי מדבש), חוות פירות היער (The berry farm) ועץ השלום (Peacetree). מומלצים. אנחנו מחכים לארגזים מלאים בבקבוקים שיגיעו כבר הביתה. ביום האחרון עברנו לייד מקלט לציפורים והחלטנו להכנס ולראות. מה שראינו וחווינו הפתיע אותנו לטובה - המקום היה מלא ציפורים מכל סוג ודמי הכניסה שילמו על שקית בוטנים קטנה. בכניסה ישבו תוכים שנפצעו ולא יכולים לעוף יותר - הם יושבים ומדגמנים לאורחים. אניה נהנתה לגלות שהקָקָדוּ השחור מאד ידידדותי - זה אחד מזני התוכים שהיא הכי אוהבת. התוכי מיד קפץ עליה והתחיל לנקות את העדליון שלה.