Have a Happy Election!

היום, יותר מתמיד "שלום לכולם". אז מה? הולכים לבחור? לי לא נותרה אפשרות, מכיוון שאי אפשר להצביע בחו"ל אם אתה לא ימאי או איש שגרירות. אבל אני לגמרי לא מנותק - בימים האחרונים אני מקשיב לגלי צהל דרך האינטרנט כל יום, או למעשה כל לילה. התוכניות שאני שומע הן ציפורי לילה ותוכנית הבוקר המוקדמת של ליעד מודריך. התוכניות האלו ממש קלות על דיווחי הבחירות ומנסות להמנע מלהכנס לאקטואליה עד כמה שאפשר. ככה אני מקבל דיווחים מרוככים ורגועים. עכשיו לעומת זאת, נשארתי בעבודה עד מאוחר (עוד מעט 18:00) ואני מקשיב לרפי רשף מתלוצץ עם מנחם הורוביץ ועמרם מצנע. עכשיו אני יודע מה צפוי לכם במהלך היום - וליבי אתכם. אבל תסלחו לי אם אלך הביתה (ארכב הביתה) ואתעדכן שוב רק מחר בבוקר - כשיהיו תוצאות האמת. רק כמה סיפורים קטנים מהימים האחרונים: מסתבר שאמורים היינו כאן לעבור לשעון חורף אתמול, אבל התאריך נדחה בשבוע. תשאלו למה? אז זהו - בימים אלו יש ארוע ספורט ענק שנקרא ה Common Wealth Games באוסטרליה. זה כמו המכביה, רק שפה אם נופל גשר אז רק ספורטאים אוסטרליים מתים. הארוע הזה כל כך חשוב לאוסטרלים שהם לא רוצים להפסיד שעות יום. לכן החליטו השנה לדחות את שעון החורף בשבוע. תארו לעצמכם! מדינה שלמה צריכה לסבול ולהוציא מליוני דולרים בגלל מיעוט קטן שרוצה שכולם יתאימו את עצמם ללוח הזמנים שלו! אצלנו בארץ בחיים ש\זה לא היה קורה...ארמ...המממ... היום ניצלתי את השעון המוזר, וקמתי בשש בבוקר ורכבתי לבריכה הקרובה לביתי, שם שחיתי עם ידידה מהעבודה כמה בריכות. בדרך מהבריכה לעבודה עברתי דרך ציינה-טאון שם חזיתי בחסר בית מוזר מאד שכנראה האמין שהוא תרנגולת. הוא עמד בפינת רחוב וקרקר וקרא לכל מי שעבר ליידו - כולל אותי. ברחתי משם כל עוד רוחי בי. היום עם שפעת העופות אי אפשר להזהר יותר מדי. ובמקומו הייתי מתרחק מציינה טאון - מי יודע איזו מסעדה תחליט שהיא רוצה עוף טרי. חסרי הביית הם בעייה גדולה פה. יש תמיד אחד בכל פינה בעיר (לפחות בדאון טאון ובפרברים המפוקפקים) והם תמיד שיכורים ורועשים. תחשבו על זה כשאתם מצביעים היום. עם כל הכבוד ל"תאצריזם" והקפיטליזם המוקצן, יש לזה תוצאות לוואי שכולנו לא רוצים לראות בארץ. אז לכו לכם להצביע - אני מקווה לשמוע מכם, ואני מבטיח שתשמעו ממני.

Saint Patricks Weekend

שוב שלום! קודם כל - חדשות טובות - הייתי השבוע בקנברה שוב, והחזרתי איתי את האופניים. אז התכוננו לתמונות מעוד טיולים! למי שלא יודע, שלשום (אתמול שלכם) היה saint patricks day , ובכל העולם האירים שיכורים אפילו יותר מתמיד. היום הזה הוא לכבודו של הקדוש הנוצרי שהביא את הנצרות לאירלנד ובאותה הזדמנות גרש ממנה את הנחשים. מאז האירים משתדלים להטביע את עצמם באלכוהול לכבודו, ומה שהתחיל כיום אחד גדל במשך השנים לחג של חמישה ימים. לחיים! אז אתמול כמובן שכולם התפזרו למסיבות שונות, ובכל רחבי סידני כל הפאבים הפכו פאבים אירים - עם הדגל האירי, קישוטים ירוקים זוהרים, והמון שיכורים. אני יצאתי לפאב קרוב לעבודה עם כמה חברים מהעבודה. שש בערב, ומתחילים להזמין אחד לשני שתייה. אני חושש שבתוך הפאב היה חשוך מדי לצלם (אני מצלם עם הפלאפון החדש שלי עכשיו במקום לסחוב את המצלמה לכל מקום) אז כל הצילומים באיכות נוראה. מאחורינו בפאב אני חושב שגיליתי שכמו אלביס, גם פטר סלרס לא מת, אלא מסתובב עם חברים באוסטרליה: בכל מקרה, אחרי שהשתכרנו כראוי, יצאנו לאכול בציינה טאון. מתוך החבורה היו איתנו בחור סיני ושתי בחורות ממלזיה - והם ידעו בדיוק לאן ללכת כדי לאכול טוב. הלכנו למסעדה קוריאנית מפורסמת (בקרב הקהילה האסייתית לפחות), אבל היה מפוצץ - היה תור להכנס למעלית של הבניין כדי להגיע למסעדה! אז הלכנו מעבר לפינה למקום אחר שמתמחה באוכל "צפון סיני". אכלנו dumplings שזה הגרסה הסינית לקרעפאלאך. נחמד, אבל העוף חמוץ מתוק המטוגן היה הרבה יותר טוב. בשלב הזה, נפרדנו כולם - כל אחד לדרכו ואני הלכתי הביתה. היו לי תוכניות גדולות לאתמול! אז אתמול קמתי מוקדם, הרכבתי את הפדלים בחזרה על האופניים (אסור להטיס אופניים עם פדלים - צריך לפרק אותם לפני הטיסה) והלכתי לאיבוד. המטרה היתה ללכת לאיבוד - רציתי להכיר מקומות בסידני שלא ראיתי עדיין, ובגלל זה החלטתי לנסוע בלי מפה ובלי מטרה, ואם הגעתי למקום מוכר, מייד לפנות לכביש שלא נסעתי בו. המטרה המשנית היתה להגיע לים... הרכיבה היתה מעולה, היה מעונן קלות וקצת קריר - עד ש(אחרי שעה וחצי) הגעתי קרוב לים והיתה עלייה רצינית וקשה. אז (כמובן) יצאה השמש במלוא עוזה ונסתה לייבש אותי. מזל שקניתי לי משקה אנרגיה (מים מרובי קלוריות בטעם ליים). אבל המאמץ השתלם - כי בסוף העלייה היתה (כמובן!) ירידה אל מפרץ נהדר, עם כביש המיועד לצפייה בנוף (נקרא "המצפה של הנסיך מווילס") כמו שאתם יכולים לראות - נוף נפלא. שבוע הבא אני אולי אגיע למקום יותר יפה. אי אפשר לדעת כשהולכים לאיבוד. הדרך חזרה היתה קצת יותר קצרה - כי ידעתי לאן אני נוסע. לקח לי שעה וחצי הלוך, ושעה חזור. כמובן שחצי שעה לפני שהגעתי לדירה השמיים הבינו שהם לא ינצחו אותי בשמש, ובניגוד לחזאים התחילו לטפטף. למזלי לא יותר מדי - הגעתי הביתה יבש יחסית. עכשיו אני שוקל לעשות עוד טיול - הפעם צפונה לאזור הנהרות. רצתי שם לפני שבועיים והנוף ממש טוב שם. אז אני אחפש עכשיו את המפה שתעזור לי להגיע לשם דרך כמה שיותר פארקים. אם יהיו נופים טובים - תקבלו תמונות!

Hello up there? can anybody hear me?

לא, אני לא עומד לצטט את המערכון מאוסטין פאוארס 2 (למרות שזה מפתה). אז למה הכותרת? כי מזמן לא שמעתי מכם! נכון, מזמן לא שמעתם ממני - אבל אני כותב וכותב וכותב ואתם? כלום! לפי העיתונים נשמע שהרבה יותר מעניין עכשיו בארץ מאשר באוסטרליה - תשדירי בחירות, האשמות הדדיות, הסגרות אסירים, פריצות למחשבים של חברי כנסת...מה יהיה אתכם שם בביצה? פה באוסטרליה החדשות כולן על זה שהתקלקלו רוב המזגנים ברכבות. זה ממש מפריע לאוסטרלים - בבית הם לא צריכים מזגן ויסתכלו עליך כאילו אתה עוף מוזר: "למה אתה צריך מזגן בבית?" הם ישאלו. "כי חם בבית!" עונה הישראלי התמים. "אבל אתה ממילא לא בבית בשעות החמות! בערב תפתח חלון ותפעיל מאורר" הם זורקים. "אה! אבל מה בסופי שבוע?" אני מנסה להתחכם... "מה אתה עושה בבית בסופי שבוע? לך לים!" עונים הם במקהלה. אז אני אלך לים... בינתיים פה הכל מאה אחוז. יש מקרר תודות לבן הדוד (יואל רדנר). המשמעות - אני יכול לקנות חלב ובשר (ולא לאכול באותו יום). המקרר קטן, אבל מספיק בינתיים עד שהמקרר שאני אמור לקבל מהעבודה יתפנה. רצתי עוד כמה ביאתלונים (אני לא זוכר מתי פעם אחרונה דיווחתי) - באחד שיפרתי והגעתי ל 26 דקות ועשר שניות, אבל באחרון לא הרגשתי טוב, ושוב ירדתי ל 27 דקות. נשארו רק עוד פעמיים לפני סגירת העונה, ואח"כ אצטרך למצוא לי עיסוק ספורטיבי אחר. רצוי לא מזוכיסטי כמו הביאתלון. בקרוב יהיו תמונות של מסעות אופניים (אני מקווה) אז זהו, אני הולך לישון - שיהיה לכם שבת שלום, ואם יש לכם זמן - תכתבו, או שאני אתחיל לחשוב שאף אחד לא קורא פה...