Touch Football

היום שיחקתי בהפסקת צהריים Touch Football (שזה המשחק שניסיתי ללמד כמה מהילדים בארץ, אבל לא הייתי בטוח בחוקים). והיה ממש כיף! יותר מרוב משחקי הכדור שאני מכיר.

Touch Football הוא משחק של אסטרטגיה בזמן אמת. אפשר לתכנן טריקים מראש אם יש לך קבוצה קבועה, אבל הרוב פשוט דורש מחשבה מהירה בזמן המשחק עצמו. להלן החוקים:

1. המטרה - לעבור עם הכדור לצד השני של המגרש (מסומן עם קונוסים)
2. השיטה - מותר למסור את הכדור רק לאחור (מאד מבלבל! זה אומר שכל הקבוצה שלך רצה מאחוריך ולא מלפניך כמו כל שאר המשחקים.
3. אם הפלת את הכדור או אם הוא נופל במסירה- הוא עובר לקבוצה השנייה ששחקן אחד בה חייב לגלגל את הכדור לשחקן מאחוריו, ולו אסור לרוץ - הוא חייב למסור (אחורה) - ככה נפילת כדור לא נותנת יותר מדי יתרון לצד השני. מצד שני, אם הקבוצה השניה תופסת את הכדור ממסירה לא מוצלחת הם יכולים לרוץ איתו.
4. אם אתה עם הכדור ומישהוא בקבוצה השניה נגע בך (או בחולצה) הוא צועק "נגיעה" ("touch") ואתה מתחיל מאיפה שהיתה הנגיעה (בלי ויכוחים!). להתחיל = לגלגל אחורה ומי שתופס אסור לו לרוץ (ראה מקרה הפלת כדור). לקבוצה יש 6 "נגיעות" לפני שהכדור עובר לצד השני. בכל עצירה כזו ההגנה חייבת ללכת 5 מטר אחורה (אלא אם הנגיעה היא 5 מטר מהטאץ-דאון - אז ההתקפה הולכת אחורה) ולתת מרחב להתקפה להתחיל.
5. הטקטיקה להתקפה - רצים בשורה לכיוון הצד השני, ומחפשים חורים בהגנה. אם עוצרים אותכם ממשיכים מהר לפני שההגנה מספיקה להתארגן.
6. הטקטיקה להגנה - מיישרים קו מול ההתקפה, ומשחקים אזורית - מנסים או לגעת במתקיף עם הכדור או לחטוף את הכדור (עדיף).

את המשחק הזה משחקים שני המינים (למרות שהרוב היו גברים), כי אין יתרון לכוח - יותר לזריזות המחשבה. מצד שני המשחק כן דורש כושר עמידה, ויכולת ספרינט חשובה מאד.
שיחקנו בפארק ממש מול המרפסת שלי, והיה יום ממש נהדר לזה:

לצערי לא היה אף אחד בסביבה שיכל לצלם במהלך המשחק, אז התמונה היחידה שלי מהמשחק היא מהפתיחה עצמה - לפני שהתחלנו וצילמתי את שאר החברים (היינו תשעה - קבוצה של 5 וקבוצה של 4) מתארגנים במקומות.

המגרש עצמו די גדול, בערך שלושת-רבעי מגרש כדורגל באורך וברוחב. אני אברר מידות מדויקות בפעם הבאה.

Back in Tuggeranong

השבוע האחרון היה חזרה לשיגרה. העבודה קצת מדאיגה - הרבה פרוייקטים חיכו לי שאחזור וכמה פרוייקטים עדיין בעבודה. הפרוייקט הגדול ביותר מתחיל עכשיו - להעביר את כל האתרים הפנימיים של המשרד הממשלתי לפלטפורמה שאני המומחה עליה. בעקרון נראה שאני פה עד אפריל, וכבר התחלתי לאמן לי מחליף כדי שאוכל לצאת ללקוחות אחרים (אולי במקומות אחרים באוסטרליה - למרות שלא נראה כך - יש הרבה לקוחות כאן שמחכים לי).

הבאתי לעבודה קצת שוקולדים של עלית (פסק זמן וטעמי וכיףכף) ואנשים ממש אהבו אותם. נראה לי שעלית צריכים לייצא לכאן ולא רק למדפים של ה"kosher food".

בינתיים השקעתי קצת בעצמי - קניתי טלויזיה (אולי אוכל לדווח לכם עכשיו על חמשת הערוצים האוסטרלים) ו GPS כך שאוכל לטייל בלי חשש ללכת לאיבוד. הטלויזיה מצויינת - מהסוג שיכול לשמש גם כמסך מחשב (סמסונג '32 למי שמעוניין). הקנייה הבאה - מיטה וכלי מטבח טובים יותר, כולל סיר לעשיית ג'חנון (תודה אבא על ההדרכה).
ה GPS כבר הוכיח את עצמו היום (יום ראשון) כשהייתי צריך לנסוע לפגוש חברים מהעבודה ולשחק טניס. שיחקנו מתשע עד אחד עשרה.

אה, התחלף הלילה השעון לשעון קייץ (עכשיו אצלכם 6 בבוקר, אצלי 3 בצהריים - תשע שעות הפרש ולא שמונה כמו שהיה עד עכשיו בזכות שעון החורף המוקדם הישראלי). מסתבר שפה באוסטרליה עדיין יש וויכוח על שינוי השעון, רק שפה זה החקלאים נגד העירונים (עם החקלאים מתלוננים שהילדים שלהם צריכים לקום לפני הזריחה רק כדי שלסנובים בסידני תהיה עוד שעה ללגום מרטיני לאור השקיעה.
מוזר על מה אנשים מצליחים לריב כשאין להם ויכוחים על דת.

ואם מדברים על דת - המהומה הגדולה בחדשות פה היא מאימאם מטומטם בסידני שנתן דרשה שבה אמר שהנשים אשמות באונס ולא הגברים (נשמע כמו עובדיה יוסף, לא?)
שאר המוסלמים מגנים אותו ודורשים את התפטרותו. אני לא יודע איך זה יגמר, אבל מעניין לשמוע חדשות (ועכשיו שיש לי טלויזיה - גם לראות אותם).

אגב טלויזיה, גיליתי תחנה מעניינת כשסרקתי את הערוצים - מסתבר שיש לנו בבניין טלויזיה במעגל סגור שמראה לנו את הדלת. מוזר לגלות את זה אחרי כמעט חצי שנה בדירה.

הימים פה מתחממים לקראת הסיוט שמספרים לי שמחכה לי בינואר. כשאמרתי להם שמבחינתי החל מ 27 מעלות זה חם, כולם גיחכו. זה לא שלא הייתי פה בקייץ, אבל הקור בחורף השכיח ממני את החום של הקיץ.
למרות שחם בימים, עדיין קר בלילות - ביום שישי לבשתי חולצת פולו לעבודה (ימי שישי אנחנו לא מקפידים כמו שאר השבוע, ואני לא לובש חליפה), ובדרך הביתה הייתי צריך לעצור בחנות ספורט קרובה לעבודה ולקנות לי חולצה ארוכה לפני שאקפא מקור.

בכל מקרה, היום כל כך יפה בחוץ, נראה לי שאצא לרכיבה מסביב לאגם עכשיו.

back in malaysia

long flight. for some reason I cant get to gmail from here (i think they are blocking) so I hope you are reading this here. 10 more hours to go...one book down, one left, and I saw all of the movies except the davinci code...borin!

Hello From Kuala Lampur airport!

אני כותב מילים אלו משדה התעופה בקואלה למפור (מלזיה) ומחכה לעלות על המטוס לאוסטריה ומשם הביתה לארץ! השדה פה מודרני אבל עם חנויות אוכל אסייתי שנראות כאילו יצאו מהשוק. והכי מרשים - אינטרנט אלחוטי חינם! איזה כיף...כל הכבוד מלזיה!

Shepards Pie...the trick is catching the shepard!

היום סוף סוף אכלתי את המאכל הלאומי האוסטרלי האולטמטיבי - עוגת רועים. באופן בסיסי - הרבה פירה תפוחי אדמה, בשר טחון וחתיכות קטנות של בייקון, והכל מכוסה ברוטב - gravy.
יותר טעים ממה שזה נראה...על הצלחת זה הפוך, עם הפירה למטה והבשר למעלה:

One more week!

אנחנו כמעט שם...
שבוע אחרון לפני שאני מגיע. אני כבר לא יכול לחכות - המזוודות כבר ארוזות.
בינתיים - בעבודה התחלנו לשחק כדורגל בימי חמישי וגיליתי שאני יכול להנות מהמשחק שגרם לי להיות אומלל בילדותי - לאוסטרלים לא ממש אכפת אם פספסת גול או מסרת את הכדור לאדם מהקבוצה השניה. היה ממש כיף, ואפילו הבקעתי את השער האחרון. אולי השבוע אבקש ממישהוא לצלם אותנו.
ביום שישי החבר'ה לקחו אותי לשחק קריקט. האמת - לא ממש המשחק האידאלי בשבילי. באופן דומה לבייסבול צריך לזרוק את הכדור לעבר שחקן עם אלה שצריך להכות בכדור ולמנוע ממך להפיל כמה מקלות. נשמע קל לא?
טוב, אז יש עוד כמה כללים - את הכדור זורקים עם יד ישרה. ישרה לכל האורך. נסו את זה פעם - לפגוע במקלות כעשרים מטר מכם, כשאסור לכם לכופף את המרפק. זה ממש לא טוב לכתפיים שלי...

בסוף שבוע האחרון נסעתי למקום שסיפרו לי עליו כ 40 דקות נסיעה מאיפה שאני גר- ישוב קטן עם בתי קפה ומרכזי אומנות. רוב האנשים שמגיעים לשם בסופי שבוע הם אנשים שמחדשים מכוניות עתיקות - פשוט מדהים.

טוב - להתראות בעוד שבוע!