יום ראשון, פברואר 26, 2006

Long time, nothing to say

שוב שלום אין הרבה מה לספר אני חושש. החיים הופכים לשגרה, ואני מנסה למצוא רעיונות להרפתקאות כדי שיהיה לי מה לכתוב. בינתיים תאלצו להתאזר בסבלנות... בסוף השבוע האחרון ביקרתי שוב את יואל רדנר לעזור לו עם ה ipod שלו. ממש לא מובן לי למה Apple עשו ממשק כלכך לא ידידותי למשתמשים פשוטים (אני חייב להודות שגם לי לקח זמן להבין מה קורה שם). אישית, אני ממליץ לקנות את המוצר המתחרה של ארקוס. יש לו יותר אופציות מאלו של ה ipod, מנגן יותר סוגי קבצים (הipod לא תומך בווידאו שיואל מצלם, והוא צריך לקנות תוכנת המרה! מגוחך!), ממשק משתמש יותר פשוט, ומסך יותר גדול לראות ווידאו. שלא לדבר על זה שאפשר איתו גם לצלם ווידאו, להקליט ווידאו ולהשתמש בו בתור כונן נייד למצלמת ווידאו. פשוט מושלם, אפילו אם הוא יותר גדול ולא אלגנטי כמו ה ipod. כשיצאתי מהביית אתמול היה חם, עם שמש חזקה - קיוויתי ללכת לים עם יואל. אבל אחרי שעתיים של נסיונות עם ה ipod הגענו לים ומזג האויר פתאום נהיה סגרירי. אז אכלנו צהריים, חזרנו אליו לדירה לסיים את העתקת המוזיקה ולבדוק את האפשרויות להעביר סרטים ואז יואל הסיע אותי לרכבת. גשם החל לטפטף בדרך לתחנת רכבת, אבל כשיצאתי מהתחנה הקרובה לבית שלי, הגשם היה כלכך חזק שפשוט לא היה לי מה לעשות חוץ מלרוץ בכל המהירות דרך השלוליות. הגעתי הביתה שטוף כולי. לא יאומן כמות המים שירדו. דמיינו את הגשם הכי חזק שיורד בחורף בארץ, זה מה שירד פה כל הלילה, למרות שהטמפרטורות לא יורדות מעשרים מעלות. בכל מקרה - חייב לחזור לעבודה...ביי!

יום ראשון, פברואר 19, 2006

My place

לבקשת הקהל, להלן תמונות של הדירה שלי - תהנו מהתיור הווירטואלי: המטבח. הארון הלבן משמאל הוא ארון כביסה (כרגע רק מייבש כביסה) סלון, השולחן והכסאות ושני המחשבים שלי (מי שישים לב יראה את בקבוק הקולה הנצחי): חדר השינה, המראות מסתירות את הארון: ולבסוף - חדר האמבטיה והשירותים:

יום שישי, פברואר 17, 2006

And the winner is...

שלום לכולם, אתמול השתתפתי בעוד ביאתלון. הפעם, היה גשם שוטף. מה זה שוטף? זלעפות! לפחות הטמפרטורות נשארו בסביבות ה24 מעלות, אז לא היה נורא, למרות שהיתה כוונה לבטל את השחייה בגלל ברקים. אז התחלנו לרוץ, בלי לדעת אם יתנו לנו להכנס לברכה בסוף. באמצע המסלול (אחרי בערך קילומטר וחצי) פתאום הבקיעה השמש מעל הנמל ובניין האופרה, ובצד השני פתאום הופיעה קשת מדהימה מצד לצד. ככה, כשחזרנו הנוף של הנמל, בניין האופרה והקשת היה פשוט עוצר נשימה. במחשבה שניה יכול להיות שבעיות הנשימה לא היו קשורות לנוף אלא יותר לריצה, ולידיעה שבגלל שהפסיקו הברקים אין בררה ונצטרך לשחות 300 מטר. להלן תמונה שלי בערך חמש דקות לאחר הגמר (חדי העין יבחינו בשאריות הקשת ברקע): ובכן, החדשות הטובות הן ששיפרתי ביותר מחצי דקה - בריצה. בשחייה אני עדיין פדלאה וצריך למצוא דרך להתאמן. החדשות היותר טובות הן שזכיתי בהגרלה באחד מהפרסים היותר יוקרתיים - מסג' של חצי שעה וכניסה לברכה במועדון אקסלוסיבי בעיר! למעשה, זה לאו דווקא מסג' - אני יכול לבחור בין מסג', דיקור סיני או פיזיותרפיה. אני פתוח להמלצות, אבל אני סקרן לגבי הדיקור. אני מקווה מחר לבקר את הבני דודים שלי פה - אילת ויואל - ואת ההורים שלהם שמבקרים. אם יהיו חוויות - אדווח.

יום שישי, פברואר 10, 2006

Massage and a beer

בקצרה - היום היה לנו מסג' במשרד. מסתבר שזה משהוא חודשי שמגיעים שני מסג'יסטים למשרד בסוף כל חודש ו"מתגמלים" אותנו על העבודה הקשה. להלן עבדכם הנאמן נהנה ממסג' אלים במיוחד (הגברת התביישה מהמצלמה והתעקשה שיצלמו אותה רק מהגב):
ואח"כ, פתחנו את הבקבוקים של הבירה שבישלנו וטעמנו. קצת חמוץ, אבל לדעתי יותר טוב מכל בירה אחרת ששתיתי (אבל מה אני מבין?) לילה טוב!!!

יום חמישי, פברואר 09, 2006

Biathlon

במילה אחת - אייייייי! ברצינות - לא היה לי כזה כיף מאז הטירונות. ונתחיל מההתחלה: מאז הפעם האחרונה שפרסמתי חדשות הרבה קרה. עברתי לדירה החדשה, ישנתי על מיטה מתנפחת שקניתי ב kmart, ואת ארוחות הערב אני בינתיים אוכל בחוץ. בסוף השבוע האחרון קניתי מיטה ב ebay שעלתה לי רק מאה דולר אוסטרלי (שלוש מאות שקל למיטה זוגית) ומספיקה לי עד שיהיו לי שאר הרהיטים שאני צריך. אז אני אוכל לקנות מיטה נורמלית ונוחה יותר, ולמכור את זאת ב ebay אולי ברווח! אני עובד עכשיו בפרוייקט בחברת עורכי דין גדולה (מה זה גדולה? ענקית! מאות אנשים, ליגת כדורגל במשרד וכמה קומות בגורד שחקים). לא יותר מדי מעניין כי אין להם מושג מה הם רוצים ממני, אז אני מנסה למצוא דברים לעזור להם. בסוף השבוע האחרון (לפני שבוע) יצאתי לראות הופעה של זמרת בשם שרה מקלאוד (שהסבירו לי שהיא היתה הסולנית של להקה שהייתה מאד פופולרית לפני כמה שנים - super jesus). ההופעה היתה מעולה, בפאב קטן וחדר מלא אנשים, בשורות מול הבמה הקטנטנה - ממש אינטימי - והכי חשוב - אף אחד לא עישן! אסור לעשן שם!!! איזה תענוג. יצאתי לשם עם תמי (מי שהכיר אותה בארץ - החברה לשעבר של מיקי) שהגיעה לאוסטרליה לביקור מולדת של שבועיים שלושה. ביום שבת היא שוב הזמינה אותי לבלות איתה ועם החברות שלה וחגגנו לה יום הולדת מאוחר בדירה של שתי חברות שלה. אני מחכה שישלחו לי את התמונות. אה, כן - יום לפני זה (יום שישי) לקוח שלי לקח אותי ל"סיבוב בעיר" מכיוון שעזרתי לו מעל ומעבר. אכלנו פסטה במסעדה איטלקית, הלכנו למועדון חשפנות ולקזינו. לפני שאתם חוטפים התקף לב - זה היה רעיון שלו (כמובן - כל מי שמכיר אותי יודע שאני האחרון שילך למקום כזה) אבל כשהוא אמר שהולכים לשם אמרתי לעצמי שאני פה לחוות חוויות ולעשות דברים אחרים. ואם אכלתי שרימפס וקלאמרי - אני יכול לחוות גם דברים אחרים בחוויה האוסטרלית (וזה אומר שאני צריך ללכת למופע דראג בפעם הבאה). על מה שהיה במועדון אין מה לספר. די עצוב האמת...ולפני שאתם שואלים - לא, לא נראה לי שיש לי מה לחפש שם שוב. היום הלכתי שוב לגנים הבוטניים, ובמקום להסתכל על הפרחים הסתכלתי על העצים וראיתי שם מאות עטלפים ישנים - עטופים בכנפי העור שלהם. מייד הוצאתי את המצלמה, אבל כפי שאתם יודעים, אין לי הרבה זום אז התמונות לא משהוא:

עץ מלא בעטלפים:

עטלפים ג'ינג'ים ישנים:

ועכשיו אנחנו מגיעים להיום. היום היה מרוץ ביאתלון. מדובר בריצת 4 ק"מ ושחייה של 300 מטר. המרוץ מאורגן בצורה מסודרת להפליא - מגיעים לחדר כושר\ברכה המגניבים ואז נרשמים - אפשר לבחור באיזה מקצה רוצים להיות - אחד משישה מקצים. ככל שאתה טוב יותר, אתה נרשם למקצים הראשונים, עד חמישים איש למקצה. בתכלס הגיעו היום בערך מאה איש. כל אחד משלם 15 דולר (חמישים שקל) דמי השתתפות, מקבל תדרוך ומחכה למקצה שלו. מתחילים בריצה בפארק (זוכרים? אם לא, תדפדפו אחורה לכתבות הראשונות שלי) ומסיימים בחזרה בברכה. אז נכנסים למסלול מספר שלוש, שוחים לקצה, עוברים למסלול 4, שוחים לקצה ואז לחמש (אתם מבינים את הרעיון - ככה לא שוחים מול מי שאחריכם) עד שמסיימים במסלול 8 - שש ברכות של חמישים מטר. הריצה הייתה קשה - זה תמיד קשה יותר כשאתה מתחרה באחרים. סיימתי את האלפיים הראשונים ב 8 דקות (הפתעתי את עצמי) ואת הארבע ב19 וכמעט מת. ואז התחלתי לשחות. נכנסתי למיים וחטפתי שוק. הבריכה מלאה במיי ים! פעם ראשונה בשבילי. בדקות הראשונות הייתי בטוח שאני טובע - אמנם הבריכה הייתה רדודה אבל לא משנה כמה נשמתי פשוט לא הרגשתי שאני מכניס אוויר. אז האטתי ושחיתי חזה כל הדרך. סיימתי ב 27 דקות ו23 שניות. עכשיו ההפתעה שלא ידעתי לפני כן - בסוף כל מרוץ, הטוב ביותר מהבנים והטובה מהבנות מקבלים פרס (לא קלטתי מה זה היה), ואז יש הגרלה בין כל המששתפים של הרבה פרסים - חילקו בין השאר מסג'ים, ארוחות צהריים יוקרתיות, בגדי ים, כובעים וכל מיני. הפרס הכי מגוחך היה 4 מרוצים עתידיים חינם... כאילו שבמצב שהייתי אחרי המרוץ יכולתי בכלל לחשוב על לעשות עוד 4! לא זכיתי בכלום. הינה תמונה שלי מתלבש אחרי המרוץ: שמים לב עד כמה אני מותש? ואז - אמרו לנו עוד משהוא שלא ידעתי - כרטיסי ההגרלה הם גם קופון להמבורגר עוף בפאב לא רחוק! וכל המשתתפים במרוץ הלכו לפאב, ישבו ודיברו ושתו. אז עכשיו אני בבית, כואב ומת לישון - אז נשתמע!

יום רביעי, פברואר 01, 2006

Quick Update

Hey everyone. No hebrew on this machine - so I will be brief. Got an apartment. Address is 36/30-40 Garden Street Alexandria Sydney (if you want to send me things from Israel - remember not to send food!) I will be shopping for furniture in the coming weekend and will post a full report soon! bye!