Saint Patricks Weekend

שוב שלום! קודם כל - חדשות טובות - הייתי השבוע בקנברה שוב, והחזרתי איתי את האופניים. אז התכוננו לתמונות מעוד טיולים! למי שלא יודע, שלשום (אתמול שלכם) היה saint patricks day , ובכל העולם האירים שיכורים אפילו יותר מתמיד. היום הזה הוא לכבודו של הקדוש הנוצרי שהביא את הנצרות לאירלנד ובאותה הזדמנות גרש ממנה את הנחשים. מאז האירים משתדלים להטביע את עצמם באלכוהול לכבודו, ומה שהתחיל כיום אחד גדל במשך השנים לחג של חמישה ימים. לחיים! אז אתמול כמובן שכולם התפזרו למסיבות שונות, ובכל רחבי סידני כל הפאבים הפכו פאבים אירים - עם הדגל האירי, קישוטים ירוקים זוהרים, והמון שיכורים. אני יצאתי לפאב קרוב לעבודה עם כמה חברים מהעבודה. שש בערב, ומתחילים להזמין אחד לשני שתייה. אני חושש שבתוך הפאב היה חשוך מדי לצלם (אני מצלם עם הפלאפון החדש שלי עכשיו במקום לסחוב את המצלמה לכל מקום) אז כל הצילומים באיכות נוראה. מאחורינו בפאב אני חושב שגיליתי שכמו אלביס, גם פטר סלרס לא מת, אלא מסתובב עם חברים באוסטרליה: בכל מקרה, אחרי שהשתכרנו כראוי, יצאנו לאכול בציינה טאון. מתוך החבורה היו איתנו בחור סיני ושתי בחורות ממלזיה - והם ידעו בדיוק לאן ללכת כדי לאכול טוב. הלכנו למסעדה קוריאנית מפורסמת (בקרב הקהילה האסייתית לפחות), אבל היה מפוצץ - היה תור להכנס למעלית של הבניין כדי להגיע למסעדה! אז הלכנו מעבר לפינה למקום אחר שמתמחה באוכל "צפון סיני". אכלנו dumplings שזה הגרסה הסינית לקרעפאלאך. נחמד, אבל העוף חמוץ מתוק המטוגן היה הרבה יותר טוב. בשלב הזה, נפרדנו כולם - כל אחד לדרכו ואני הלכתי הביתה. היו לי תוכניות גדולות לאתמול! אז אתמול קמתי מוקדם, הרכבתי את הפדלים בחזרה על האופניים (אסור להטיס אופניים עם פדלים - צריך לפרק אותם לפני הטיסה) והלכתי לאיבוד. המטרה היתה ללכת לאיבוד - רציתי להכיר מקומות בסידני שלא ראיתי עדיין, ובגלל זה החלטתי לנסוע בלי מפה ובלי מטרה, ואם הגעתי למקום מוכר, מייד לפנות לכביש שלא נסעתי בו. המטרה המשנית היתה להגיע לים... הרכיבה היתה מעולה, היה מעונן קלות וקצת קריר - עד ש(אחרי שעה וחצי) הגעתי קרוב לים והיתה עלייה רצינית וקשה. אז (כמובן) יצאה השמש במלוא עוזה ונסתה לייבש אותי. מזל שקניתי לי משקה אנרגיה (מים מרובי קלוריות בטעם ליים). אבל המאמץ השתלם - כי בסוף העלייה היתה (כמובן!) ירידה אל מפרץ נהדר, עם כביש המיועד לצפייה בנוף (נקרא "המצפה של הנסיך מווילס") כמו שאתם יכולים לראות - נוף נפלא. שבוע הבא אני אולי אגיע למקום יותר יפה. אי אפשר לדעת כשהולכים לאיבוד. הדרך חזרה היתה קצת יותר קצרה - כי ידעתי לאן אני נוסע. לקח לי שעה וחצי הלוך, ושעה חזור. כמובן שחצי שעה לפני שהגעתי לדירה השמיים הבינו שהם לא ינצחו אותי בשמש, ובניגוד לחזאים התחילו לטפטף. למזלי לא יותר מדי - הגעתי הביתה יבש יחסית. עכשיו אני שוקל לעשות עוד טיול - הפעם צפונה לאזור הנהרות. רצתי שם לפני שבועיים והנוף ממש טוב שם. אז אני אחפש עכשיו את המפה שתעזור לי להגיע לשם דרך כמה שיותר פארקים. אם יהיו נופים טובים - תקבלו תמונות!