למי שלא יודע, היום ב 1788 נחתו הבריטים על אדמת אוסרטליה. ולכן היום הזה נודע כיום אוסטרליה. זהו למעשה המקביל האוסטרלי ליום העצמאות שלנו, רק שהם לא היו צריכים להלחם על העצמאות שלהם - הם פשוט חיכו כ 110 שנים עד שהבריטים ויתרו עליהם.
בקנברה החגיגות התחילו אתמול (25.1) בערב מתחת לבניין הפרלמנט. דמיינו לעצמכם מופע רוק על הדשא של הכנסת...קשה? לא באוסטרליה! כשהגענו בשמונה בערב הדשא של הפרלמנט כבר היה מלא באנשים יושבים על שמיכות, עומדים בתורים ארוכים לקנות בירה או לשירותים ורוקדים...
המופע היה כולו שירים של להקות שונות (כולל כוכבי "כוכב נולד" האוסטרלי) עם מנחה שבין להקה ולהקה שאל את הקהל שאלות טריויה על ההיסטוריה של אוסטרליה. כל המופע היה בשידור חי באחת מתחנות הטלויזיה האוסטרליות (יש בערך 8 כאלו), וכולו תוזמן בשביל הטלויזיה - כשעצרו לפרסומות עלה המנחה ושאל את שאלות הטריויה, כשחזרו מפרסומות עלתה להקה לבמה. המופע הסוגר של הלילה היה הופעה של הלהקה של ראסל קראו (השחקן מגלדיאטור) שבזמנו הפנוי שר. לא טוב, אבל שר.
היינו שם חמישה - אני, ברט ואישתו (שותפים שלי לדירה של העבודה בקנברה), דיויד וגיא'אן (תמונות שלהם מחר ממגרש הטניס!). רוב האנשים מסביבנו היו האוסטרלים החביבים שכולנו מכירים ואוהבים - מחייכים, צוחקים ואדיבים. אבל היוצאים מהכלל הפתיעו אותנו. הראשון היה בחור צעיר שהחליט שהוא חייב לגימה מהבירה של גיא'אן. זה כשלעצמו מובן, אבל לא כשרואים את גיא'אן- גיא'אן הוא בחור בן 27 מסרילנקה בגובה מטר תשעים ושוקל מאה קילו של (הרוב) שרירים. למה הבחור החליט שזה בסדר להטפל דווקא אליו ממש לא ברור לי. אולי כי גיא'אן החזיק שתי כוסות בירה - אחת בכל יד (בחור גדול שותה הרבה!). לאחר שנסיונות השכנוע לא צלחו בידו, הבחור פשוט תפס את היד של גיא'אן וניסה למשוך אותה אליו לפה. כוס הפלסטיק נשברה ורוב הבירה נשפכה. גיא'אן (שהיה בעברו שומר כניסה בבאר, והוא בחור מתון ורגוע) פשוט נתן לו את מה שנשאר מהכוס ובעדינות דחף אותו שימשיך הלאה. הבחור הבין את הרמז ונעלם.
לי לעומת זאת אין את הנוכחות המאיימת של שומר בארים בדימוס, ובסוף האירוע נעמד ליידי בחור קטן שהתחיל לשאול אותי שאלות. אני חייב לציין שעדיין הייתי לבוש בבגדי העבודה שלי - מכנסי בד שחורים, וחולצה מכופתרת לבנה אלגנטית. אולי בגלל זה הייתי מראה קצת חריג בקהל שהיה כולו בחולצות T וג'ינס. אולי גם המצלמה על החגורה שלי היוותה סימן שאני לא בדיוק נולדתי בערבות אוסטרליה. הבחור, לאחר שווידא שאין לי מושג על מה הוא מדבר התחיל לקלל ולאיים עלי שאני אפסיק להסתכל על הבחורות האוסטרליות (מודה באשמה). אני חייב להודות שלא ידעתי בדיוק איך להגיב - הבחור היה שיכור בברור, וכמובן שניסה לפצות על הגודל שלו באלימות מילולית ופיזית - כולל איומים ש"שריקה אחת והחברים שלי פה" (בטח...כאילו שיש לך חברים!). כשהוא התחיל להיות פיזי, גיא'אן פשוט נעמד ביננו ואמר לבחור שיעוף ממנו. הבחור (לאחר מבט אחד למעלה) התחיל שוב לדבר על החברים שלו, ואז ניסה לדחוף אותי. גיא'אן בשלב הזה איבד סבלנות ודחף אותו הצידה והסביר לו שעד עכשיו הוא היה סבלני, ושכדאי שילך משם. רוב האוסטרלים מסביב הצטרפו בנסיונות להרגיע את השיכור שהלך לדרכו...פעם אחרונה שאני לובש חולצה מכופתרת לארוע פומבי!
היום (יום חמישי ה26) היה יום חופש, ואני שוב נסעתי לצפון העיר לשחק טניס עם גיא'אן ודויד. שוב אכלנו באותה מסעדה סינית אותנטית- Tak Kee Roast Inn. הפעם הזמנו את המנה קון פאו ציקן - עוף בבוטנים ורוטב חריף! מעולה!!! מחר אעלה תמונות של המשחק (הצלחתי לנצח את דויד פעם אחת!)
בקנברה החגיגות התחילו אתמול (25.1) בערב מתחת לבניין הפרלמנט. דמיינו לעצמכם מופע רוק על הדשא של הכנסת...קשה? לא באוסטרליה! כשהגענו בשמונה בערב הדשא של הפרלמנט כבר היה מלא באנשים יושבים על שמיכות, עומדים בתורים ארוכים לקנות בירה או לשירותים ורוקדים...
המופע היה כולו שירים של להקות שונות (כולל כוכבי "כוכב נולד" האוסטרלי) עם מנחה שבין להקה ולהקה שאל את הקהל שאלות טריויה על ההיסטוריה של אוסטרליה. כל המופע היה בשידור חי באחת מתחנות הטלויזיה האוסטרליות (יש בערך 8 כאלו), וכולו תוזמן בשביל הטלויזיה - כשעצרו לפרסומות עלה המנחה ושאל את שאלות הטריויה, כשחזרו מפרסומות עלתה להקה לבמה. המופע הסוגר של הלילה היה הופעה של הלהקה של ראסל קראו (השחקן מגלדיאטור) שבזמנו הפנוי שר. לא טוב, אבל שר.
היינו שם חמישה - אני, ברט ואישתו (שותפים שלי לדירה של העבודה בקנברה), דיויד וגיא'אן (תמונות שלהם מחר ממגרש הטניס!). רוב האנשים מסביבנו היו האוסטרלים החביבים שכולנו מכירים ואוהבים - מחייכים, צוחקים ואדיבים. אבל היוצאים מהכלל הפתיעו אותנו. הראשון היה בחור צעיר שהחליט שהוא חייב לגימה מהבירה של גיא'אן. זה כשלעצמו מובן, אבל לא כשרואים את גיא'אן- גיא'אן הוא בחור בן 27 מסרילנקה בגובה מטר תשעים ושוקל מאה קילו של (הרוב) שרירים. למה הבחור החליט שזה בסדר להטפל דווקא אליו ממש לא ברור לי. אולי כי גיא'אן החזיק שתי כוסות בירה - אחת בכל יד (בחור גדול שותה הרבה!). לאחר שנסיונות השכנוע לא צלחו בידו, הבחור פשוט תפס את היד של גיא'אן וניסה למשוך אותה אליו לפה. כוס הפלסטיק נשברה ורוב הבירה נשפכה. גיא'אן (שהיה בעברו שומר כניסה בבאר, והוא בחור מתון ורגוע) פשוט נתן לו את מה שנשאר מהכוס ובעדינות דחף אותו שימשיך הלאה. הבחור הבין את הרמז ונעלם.
לי לעומת זאת אין את הנוכחות המאיימת של שומר בארים בדימוס, ובסוף האירוע נעמד ליידי בחור קטן שהתחיל לשאול אותי שאלות. אני חייב לציין שעדיין הייתי לבוש בבגדי העבודה שלי - מכנסי בד שחורים, וחולצה מכופתרת לבנה אלגנטית. אולי בגלל זה הייתי מראה קצת חריג בקהל שהיה כולו בחולצות T וג'ינס. אולי גם המצלמה על החגורה שלי היוותה סימן שאני לא בדיוק נולדתי בערבות אוסטרליה. הבחור, לאחר שווידא שאין לי מושג על מה הוא מדבר התחיל לקלל ולאיים עלי שאני אפסיק להסתכל על הבחורות האוסטרליות (מודה באשמה). אני חייב להודות שלא ידעתי בדיוק איך להגיב - הבחור היה שיכור בברור, וכמובן שניסה לפצות על הגודל שלו באלימות מילולית ופיזית - כולל איומים ש"שריקה אחת והחברים שלי פה" (בטח...כאילו שיש לך חברים!). כשהוא התחיל להיות פיזי, גיא'אן פשוט נעמד ביננו ואמר לבחור שיעוף ממנו. הבחור (לאחר מבט אחד למעלה) התחיל שוב לדבר על החברים שלו, ואז ניסה לדחוף אותי. גיא'אן בשלב הזה איבד סבלנות ודחף אותו הצידה והסביר לו שעד עכשיו הוא היה סבלני, ושכדאי שילך משם. רוב האוסטרלים מסביב הצטרפו בנסיונות להרגיע את השיכור שהלך לדרכו...פעם אחרונה שאני לובש חולצה מכופתרת לארוע פומבי!
היום (יום חמישי ה26) היה יום חופש, ואני שוב נסעתי לצפון העיר לשחק טניס עם גיא'אן ודויד. שוב אכלנו באותה מסעדה סינית אותנטית- Tak Kee Roast Inn. הפעם הזמנו את המנה קון פאו ציקן - עוף בבוטנים ורוטב חריף! מעולה!!! מחר אעלה תמונות של המשחק (הצלחתי לנצח את דויד פעם אחת!)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה